מכבסת האשליות

ניקוי יבש ורטוב, הסרת כתמים קלים וקשים, גיהוץ, חידוש צביעה ותיקון אמנותי  של

חלומות

זכרונות גלויים ונסתרים

כמיהות ותקוות נכזבות

משאלות מותרות ואסורות

אהבות אבודות

סודות, אמיתות וכזבים

 

 

"הכל כביסה"

ג'אנקארלו ספורקומאנו, פאלרמו

"כל כתם אפשר להוריד. לפעמים צריך חומר יותר חזק"

האפיפיור אינוקנטיוס השביעי

"באתי בשביל הכביסה, נשארתי בשביל השמפניה"

שרה נתניהו

"לנשום את ריח הכביסה על הבוקר"

אפי איתם

״ לימוד התורה חשוב יותר מהוראות הכביסה״

הגר״ח קנייבסקי שליט״א

״לרוקן את הכיסים ולתלות הפוך״

פרופ׳ ירון זליכה

״מרכך הכביסה לא אשם״

תיאודור ו׳ אדורנו

אחרי שנואשתי וכבר כמעט תרמתי את כל החלומות שלי לנזקקים, מצאתי את מכבסת האשליות. עכשיו אני מסתובבת עם אשליות צבעוניות וריחניות, מחודשות בידיו האמונות של הכובס היחיד שאפשר לסמוך עליו. זו לא רק מכבסה, זה בית לחיים. 

קים ארויס, כוכבת רשת

אל תחמיצו את המבצעים המיוחדים של מכבסת החלומות. גם בתוך הבגדים הישנים שלכם, תרגישו בכל שבוע משהו חדש, בלתי מוכר, מוזר בצורה מאד משונה, מסעיר, מפחיד, בקיצור, על גבול הטירוף
מתתיהו ברמזלטוב

זו רק כנף שבורה

    אי אפשר להפריד  בין טום וויטס Tom Waits  לבין הפרסונה שלו,  זו של הזרוק/שתיין/היפי עם המגבעת המרוטה והג׳קט הקטן מדי. יש בו משהו לא מתמסר, הוא לא ממש מעוניין בנו, הוא שר את עצמו לעצמו ועוד מישהו שלא נמצא שם אף פעם, בקול  המחוספס,...

Now I know just how much I have lost

  מדינת טנסי שוכנת בדרום מזרח ארצות הברית, בין רכס האפלאצ'ים ממזרח לנהר המיסיסיפי במערב.  אני לא מכיר הרבה סיבות להגיע לשם, ונראה שגם אתרי התיירות המרכזיים שלה – למשל  הפארק הלאומי סמוקי מאונטיין, לא הקנו לה פרסום רב. רק כשמדובר במוסיקה,  המדינה הזאת בת פחות מ-7...

אם ציפור כחולה קטנה ושמחה יכולה

ברור שמדובר בקלישאה מתקתקה. כנראה שזה היה השיר הכי מוכר, והמושמע ביותר במאה העשרים. ג’ודי גרלנד  נולדה ככוכבת כששרה אותו ב-1939 בסרט “הקוסם מארץ עוץ” בהיותה בת 16. לואי  ב’ מאייר שהיה המפיק הכל יכול של אולפני MGM קבע שהשיר לא מתאים לאופיו העליז של הסרט, ודרש להוציאו....

גילוח 4

הבוקר מתחיל  שוב בדיון הפנימי: זו  הזדמנות  לא רעה לנסות לגדל זקנקן. להשאיר  בתחילה זיפים אופנתיים, ואולי להמשיך ולעצב אותו בסגנון "הייזנברג".  אולי רק עד שאפשר יהיה לצאת החוצה....

גשר של זכוכית

"זה לא במקרה שנפגשנו", אמר לי חיים דותן, ארכיטקט ומשורר. זה היה מיד לאחר שציינתי שאני מעוניין לחקור לעומק את מוטיב הקנאה. עד אז,  שוחחנו בעיקר על סין. דותן הציף בקסם רך ואוורירי.  הוא דיבר על לאו דזה כאילו פגש אותו בשבוע שעבר בכנס...

גילוח 3

  אני שוכב יחידי בחדר ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגי בבית החולים הכללי בבולצאנו שבצפון איטליה. סביבי קירות זכוכית ועליהם תריסי רפרפה פתוחים למחצה, ואני מוקף בכל חידושי הטכנולוגיה הרפואית, מוניטורים וצנרת וכל השאר. החדר פונקציונלי, סטרילי, ריק מכל חפץ  בלתי...

גילוח 2

בערב הרס"פ הגיע למסדר. זה היה סימן רע מאד. בדרך כלל מי שהיה אחראי על הסיומת החגיגית, כפי שנהג לקרוא לזה, היה הסמל שפיץ,  שהיה מאד נלהב והשתדל מאד לצעוק עלינו ולהטיח בנו כל מיני עלבונות, כשהוא מנסה לשוות לקולו גוון סמכותי. היה לו מין קול חורקני ומה שיצא...
צילום רחוב, קורק, אירלנד. צולם ע"י DW

גילוח 1

אבא היה במיטה האמצעית. לגברים משני צדיו קראו יצחק, אבל אף אחד כבר לא פנה אליהם בשמם, ואף פעם לא שמעתי את קולם. כאילו נגמר להם כל מה שהיו יכולים לומר ועתה נותרה רק  שתיקה. הם  לא צעקו ובקושי  גנחו,  ורק בזמן שינויי תנוחה וטיפולי האחות, אבל רוב...
Share This